המשרד או סביבת העבודה נחלקים לאיזורים שונים. בכל איזור מתקיימת פעילות אחרת. בבואנו לתכנן את התאורה, עלינו להתייחס לכל פעילות באופן שונה ולדאוג שלכל אזור תהיה את התאורה המתאימה לו. עוד נוודא שהתאורה בכל האזורים תיתן כיסוי מלא, על מנת שהמשרד כולו יהיה מואר באופן מושלם.
בשלב הבא ניתן את דעתנו להיבט העיצובי של התאורה ונתייחס לתרומתה והשפעתה של התאורה על העיצוב הכללי של החלל המעוצב.
תאורה טובה יוצרת "סביבה ראִייתית" המאפשרת לאנשים להבחין, לנוע ולבצע משימות בצורה בטוחה, ביעילות ובאופן מדויק, מבלי לגרום לאי נוחות ולהתעייפות גדולה מדי של מערכת הראייה.
בתכנון אנו מתחשבים במספר היבטים:
מקור האור, סוגים של גופי התאורה, עוצמת הארה, צבע האור, סוגי הנורות.
מקור האור
תאורה טבעית
מקור אור חשוב מאד. מחקרים רבים טוענים ומוכיחים כי משרדים וחללי עבודה המוארים גם באור טבעי יוצרים אווירה נעימה וגורמים לשיפור תחושתם הכללית של העובדים, לעומת משרדים המוארים רק באופן מלאכותי. מקור אור זה משתנה ולכן, לא ניתן להסתמך רק עליו. בארץ, ברוב ימות השנה, עלינו להקטין את עוצמת האור באמצעי הצללה שונים בהתאם לעיצוב המשרד.
תאורה היקפית:
זהו מקור האור העיקרי בחלל המואר. פיזור אור אחיד, בעוצמה חזקה מספיק להאיר את החלל כולו. עוצמת האור תשפיע על האווירה במשרד.
תאורת משימה:
תאורה פונקציונלית הבאה להאיר שטח הדורש תאורה חזקה וממוקדת יותר.
תאורת הדגשה:
היא תאורת נוי. מקור אור שולי, שמטרתו להדגיש פריט מסויים ולקשט את החלל באביזר ובאור.
תאורת חירום:
לרוב זוהי תאורה בעלת הספק נמוך, שמקור המתח עבורה הינו סוללות חירום. מיקום הנורות בחלל המואר ועוצמת האור הכוללת של תאורה זו מתוכננים באופן שתאפשר תנועה חופשית והתמצאות בטוחה.
תפקיד התאורה בעיצוב
אפקט האור
מלבד הארה של איזור נתון, יש לתת דגש גם על האפקט שיוצר האור. כלומר, איך הוא "נופל" על האלמנטים המוארים, איך הוא משפיע על צבע שלהם וכיצד מושפע המראה הכללי של האיזור המואר. בחירת האפקט הנכון יוצר נדבכים נוספים בעיצוב. למשל:
פיסול באמצעות אור - אלומות אור ש"נופלות" על קיר, ויוצרות אפקט של גלים. שילוב של האור עם צביעה מתאימה יכולה לתת מראה מיוחד ומרהיב.
תרחישים לפי איזורים - הארה של איזור אליו נרצה למשוך תשומת לב או לאפשר בו פעילות מסויימת, ו"החשכת" איזורים סמוכים, ידגישו את האיזור המואר וימקדו אליו את תשומת הלב הרצויה.
צורת גוף התאורה
צורת גוף התאורה אינה פועל יוצא של צורת החלל או גודלו. פה יש לנו אפשרות לשחק עם שילוב של גופי תאורה בגדלים, צורות וגבהים שונים ובאופן זה ליצור חיבורים מעניינים שיהוו חלק משמעותי מעיצוב המשרד. לאלה שפחות שמרנים שבינינו , אפשר ומותר לשבור מיתוסים. אין חובה על סימטריה או צורה אחידה. גם לא גודל, צבע או גובה. פשוט ליצור מראה הרמוני ומשתלב של גופי התאורה בחלל.
גודל גוף התאורה
כמו כל אביזר או אלמנט עיצובי, גם את גודל גופי התאורה יש להתאים באופן ספציפי לגודל החלל המואר. לא נרצה חלל גדול עם גופים קטנים שנעלמים, או ההיפך, חלל קטן עם גוף תאורה גדול מידי שנראה כממלא ו"חונק" את המקום.
תליה וחיבור של גופי התאורה
קיימים גופי תאורה שכחלק מהעיצוב שלהם ניתן לשנות את גובה ההתקנה שלהם או את כיוון ההארה (Up/Down). גם לכבלי החשמל יש תפקיד. גופי תאורה שמהם יוצאים כבלים גלויים מאפשרים כר נרחב של יישומים עיצוביים המשלבים צורה וצבע (של הכבלים). ניתן ליצור קומפוזיציה על ידי מיקום הכבלים והתרחקות מנקודת החשמל ואז "לצייר" איתם על הקיר או על התקרה. אנו בעצם מנצלים את עובדת היות הכבלים גלויים. ה"יצירה" עם חוטי החשמל מכילה אפשרויות רבות. הדרך הנכונה לבחור את גופי התאורה היא להתחשב בסוג הפעילות המתקיימת בחלל ובהתאמה לסגנון העיצובי והמסר שהמשרד רוצה לשדר.
סוגי גופי התאורה
גופי תאורה צמודי תקרה, גופי תאורה תלויים:
משמשים כמקור האור העיקרי. מותקנים בתקרת החלל כולו, ומפוזרים באופן אחיד כדי להגיע לכיסוי מלא. באמצעות גופי תאורה אלו יקבע גוון האור במשרד.
גופי תאורה שולחניים, גופי תאורה שקועים, גופי תאורה תלויים:
משמשים במקומות בהם נדרשת אלומת אור ממוקדת, וימוקמו בנקודות בהן נדרשת תאורה חזקה יותר. בדרך כלל נתקין גופי תאורה כאלה בשולחנות כתיבה, פינות קריאה, במעבדות וכדומה.
גופי תאורה קיריים, גופי תאורה שקועים:
משמשים כתאורת הדגשה, אווירה ותאורה דקורטיבית, מפיקים אור רך ונעים.
עוצמת הארה
מקובל למדוד את ההארה ביחידות הנקראות לוקס(Lux), שזו יחידת מידה של שטף האור הנראה בעין אנושית ליחידת שטח. לשם המחשה, הארה של ירח מלא הינו 1 Lux. הארה של השמש היא 30,000 עד 100,000 Lux (משתנה על פי השעה ביום ועונת השנה).
עוצמת הארה לפי סביבת העבודה:
מקומות שהעבודה בהם לא דורשת התייחסות לפרטים מדויקים (מסדרונות וכד) - 100Lux
משרדים סטנדרטיים, חדרי ישיבות - 500 Lux
משרדים בשיטת "open space"עם תוספת של הארה לא ישירה - 600 Lux
חדרי המתנה - 200 Lux
ארכיב - 200 Lux
חדרים עם עבודות בעלות רמת דיוק גבוהה - 1000 Lux
תאורה בעוצמה פחותה מדי או גבוהה מדי תגרום למאמץ של העיניים, אי-נוחות בעין (צריבה וכד') ולכאבי ראש. היא יכולה גם להשפיע על איכות העבודה ועל התפוקה הכוללת, במיוחד במצבים בהם נדרש דיוק. בנוסף, תאורה בעוצמה גבוהה תהווה בעצם בזבוז מיותר של אנרגיה.
צבע האור
צבע האור נקרא גם טמפרטורת הצבע, ונמדד ביחידות של מעלות קלווין [K°]. אין לזה קשר לחום הנפלט ממקור האור. סקאלת הצבעים של האור נעה בין צבע "לבן חם" לצבע "לבן קר". ככל שערך טמפרטורת הצבע גבוה יותר, מתקבל אור בגוון לבן וקר יותר. כדי לקבל את מראה החלל הרצוי חשוב להתאים לו ולפעילות המתוכננת בו תאורה בצבע (טמפרטורה) הנכונים.
צבעי האור המקובלים הם:
לבן קר (אור יום) | לבן טבעי | לבן חם | |
6500 | 4000 | 2700-3000 | טמפרטורת צבע במעלות קלווין |
לבן בהיר טבעי עם יותר אור כחלחל - דומה לאור הטבעי | לבן בהיר עם מעט אור כחלחל | צהוב-כתום | גוונים |
דיכוי מנגנון השינה | מחדד ניגודים ואת הראייה, נוח מאד לקריאה | תחושת חמימות | אפקט |
תאורת הצפה, מחסנים, מפעלים | משרדים וסביבות עבודה, חנויות, בתי חולים, חדרי אוכל | חנויות, בתי קפה, מסעדות, בתי מלון ודירות | שימושים |
סוגי נורות
לפני שנפרט על סוגי נורות, חשוב לדעת כי כיום אנו מוצאים בחנויות התאורה יותר ויותר גופי תאורה מסוג לד (LED) שהנורה (או יותר נכון - דיודת הלד) כבר מובנית במעגל המודפס שלהם. כלומר בבואנו לבחור גוף תאורה מסוג זה, אנו כמובן ניתן משקל לגודל ולעיצוב שלו, אך באותו מעמד צריך להיות לנו ברור מהו צבע האור שאנו רוצים לקבל ממנו. אבל, אם אנו נאלצים במסגרת הפרוייקט לעסוק בבחירת הנורות (למשל משום שנבחר גוף תאורה בעל עיצוב מיוחד, אבל הוא לא כולל את הנורה כמו בגופי לד), אזי יש להתייחס לסוג הנורות שאפשר להתקין בו.
3 הסוגים העיקריים של נורות חשמליות הקיימים בשוק הישראלי הם: נורות להט, נורות פריקה ונורות לד.
נורות להט
נורות בהן יש חוט מוליך חשמל שמתחמם ובעצם מתלהט כאשר זרם חשמלי עובר דרכו וגורם לו להאיר. אורך החיים של נורות מסוג זה קצר יחסית לסוגי נורות אחרים. נורות מסוג זה הינן נורות הליבון ונורות הלוגן שמתחממות מאד בזמן שהן מאירות. החום הרב שנפלט מהן הינו בעצם אנרגיה חשמלית שמתבזבזת. חום זה גם משפיע על טמפרטורת החלל ונכלל בחישובים של מערכת המיזוג. בשל היבטים של צריכת אנרגיה לא יעילה וההשפעה על הסביבה, מדינת ישראל אוסרת למכור נורות מסוג זה (בהספקים של מעל 60 ואט).
נורות פריקה
בד"כ נורות מאורכות (שפופרות זכוכית) המלאות גז. נורות אלה פועלות על פי עקרון הפריקה החשמלית בגז. הפריקה יוצרת קרינה שמפיצה אור. עוצמת האור והגוון שלו תלויים בסוג הגז שיש בנורה. על סוג זה של נורות נמנים נורות הפלואורסנט, נורות כספית, מתכת הליד, נתרן, נירון וקסנון. נורות פלואורסנטיות (רגילות וגם קומפקטיות) נפוצות מאד במשרדים וחללי עבודה. הנורות הפלואורסנטיות הקומפקטיות, פופולאריות יותר בשנים האחרונות בזכות היותן חסכוניות בחשמל. נורות הכספית, הנתרן ומתכת הליד נפוצות יותר בהארה של רחובות, חללים גדולים ושטחים פתוחים (כמו אצטדיונים).
נורות לד
ניתן למצוא נורות לד המזכירות בצורתן נורות ליבון רגילות. אלה מכילות שנאי יחד עם גוף תאורה קטנטן הבנוי בעיקר מדיודה (אחת או יותר) פולטת אור. לזו מספיק זרם חשמלי נמוך כדי לפלוט אור רב. נורות מסוג זה חסכוניות מאד בחשמל, ואורך חייהן ארוך משמעותית בהשוואה לסוגי נורות אחרים.
חסכון ואיכות הסביבה
כשאנו מתכננים תאורה יש להתחשב בשני הנושאים החשובים הללו.
חסכון
ההוצאות על גוף התאורה במשך מחזור חייו מורכבות מ-3 חלקים:
השקעה כספית ראשונית לשם רכישת הציוד והתקנתו
הוצאות על צריכת החשמל
הוצאות לתחזוקה
חשוב להדגיש, כי ההוצאות על צריכת החשמל מהוות את המרכיב המשמעותי והגדול ביותר מכלל ההוצאות על גוף התאורה במשך כל חייו. לכן, חיוני לרכוש גוף תאורה חסכוני, או להחליף את הנורות בגוף תאורה הקיים לחסכוניות.
כיבוי תאורה בחדרים שאינם מאוכלסים:
מחקר בארה"ב מצא כי ישנם פרקי זמן ממושכים בהם דולקים אורות בחללים לא מאויישים והאור דולק לשווא (ממוצע שעות ביממה: 16% במשרדים, 11% בחדרי ישיבות ו-48% בחדרי השירותים). תופעה דומה קיימת גם בעמדות עבודה במשרדים המעוצבים כ- Open Space ובמסדרונות. כיבוי האור, כאשר אינו נחוץ, תורם במישרין לחיסכון בצריכת החשמל ובהוצאות קירור.
ישנן מספר דרכים להפחית צריכת חשמל:
קוצבי זמן
שעוני פיקוד
גלאי נוכחות (נפח)
מתג הדלקה/כיבוי ראשי בכניסה
איכות הסביבה
למרות שהשימוש בנורות LED הולך ומתרחב, עדיין, מקור האור השכיח ביותר מבוסס עדיין על כספית, שלה השפעה רבה על איכות הסביבה - חילחול של כספית לקרקע עלול לזהם את מי התהום. לכן רצוי לבחור במקורות אור בעלי השפעה נמוכה על איכות הסביבה (כגון נורות פלואורסנטיות (T5, שתכולת הכספית שלהן נמוכה מאוד ביחס לשאר נורות הפריקה). וכבר הזכרנו כי נורות ליבון והלוגן פולטות חום רב שיוצר עומס על מערכות המיזוג ומגדיל את הוצאות התפעול של המשרד.
במדינה שלנו התברכנו בשעות אור ארוכות, יותר מאשר באירופה למשל. מקור תאורה טבעית עדיף כמקור אור ראשוני ליצירת חלל מואר. ככל שנצליח להשתמש יותר ויותר בתאורה הטבעית, להארת משרדים וחללי עבודה, כך נגדיל את החיסכון בצריכת חשמל, נוריד עלויות תפעול, וגם נתרום את חלקנו לאיכות הסביבה בכך שחתימת ה CO2 שנותיר, תהיה קטנה יותר.
שימוש מוגבר בתאורה טבעית אינו חדירה ישירה של קרני שמש.
אלה יגרמו לסינוור, וליצירת עומס חום, שיצריך השקעת אנרגיה במערכת המיזוג כדי להרחיקו, ובכך בעצם אנו נצרוך יותר חשמל. ישנן שיטות הצללה, וזכוכיות בעלות ציפוי או זכוכיות כהות אשר יאפשרו כניסה של אור חיצוני רב, אך עדיין ללא חדירה ישירה של קרני שמש.
מחקרים מראים, כי בחללים שבהם קיימת תאורה טבעית, תחושתם הכללית של הנוכחים טובה יותר מאשר בחללים שבהם מותקנת תאורה מלאכותית. תכנון יעיל של תאורה טבעית משפר את סביבת העבודה, הן בהיבט האופטי והן בהיבט של הנוחות התרמית והבריאות.
סיכום
תכנון תאורה צריך לקחת בחשבון פרמטרים רבים. אין מדובר רק במראה, בעיצוב ובאווירה של פנים המשרד, אלא גם השפעת התאורה על תחושתם הכללית של העובדים, על שביעות הרצון שלהם וכמובן גם על הפריון של עבודתם. כמובן שחשוב לבחור את צבעי האור המתאימים לכל חלל והשימוש בו. יחד עם אלה, התאורה צריכה למקסם את החיסכון הכספי בהוצאות התאורה, ולמזער את השפעתה על הוצאות מיזוג האוויר וגם על איכות הסביבה.
